החתול שגילה את הקשת

דובי 221 12 20.12.2025

החתול שגילה את הקשת

פעם היה חתול קטן בשם שקד, שגר בבית חם בקצה הכפר. לשקד היה פרווה כתומה ורכה ושפם ארוך שתמיד רעד כשהוא הריח משהו מעניין.

יום אחד, אחרי גשם חזק, שקד יצא מהבית שלו וראה משהו מדהים בשמיים, קשת בענן ענקית וצבעונית. "וואו!" קרא שקד, "אני חייב למצוא את הסוף שלה!"

שקד התחיל לרוץ לכיוון הקשת. בדרך הוא פגש את סנאית חברתו. "לאן אתה רץ כל כך מהר?" שאלה סנאית. "אני הולך למצוא את סוף הקשת!" ענה שקד בהתרגשות.

"אני רוצה לבוא איתך!" אמרה סנאית, וביחד הם המשיכו לרוץ בין העצים.

אחרי הרבה ריצה, הם הגיעו לאגם קטן. הקשת נראתה כאילו היא נוגעת בדיוק במים. אבל כשהם הגיעו לשפת האגם, הקשת נראתה עכשיו רחוקה יותר.

"אי אפשר לתפוס את הקשת," אמר צפרדע זקן שישב על עלה גדול. "היא תמיד תיראה רחוקה."

שקד התעצב קצת. הוא כל כך רצה להגיע לקשת.

אבל אז סנאית אמרה: "תסתכל שקד! תסתכל סביבך!" שקד הסתכל, הוא ראה פרחים צבעוניים, פרפרים יפים, ואת האגם הנוצץ. הכל היה צבעוני ומדהים, בדיוק כמו הקשת.

שקד חייך חיוך גדול. "הקשת לא בסוף הדרך," הוא אמר, "היא בכל מקום סביבנו!"

ושלושת החברים, שקד, סנאית והצפרדע הזקן, ישבו יחד ליד האגם, צוחקים ומשחקים עד שהשמש שקעה והכוכבים יצאו לרקוד בשמיים.