שלולית ביער

ירון המלך 294 8 16.11.2025

שלולית ביער

בקצה היער גר לו דובון חום בשם מילו. בכל בוקר הוא אמר "בוקר טוב" לעצים, חיבק אותם בעדינות, וחייך לציפורים שצייצו לו משיר יפה.

יום אחד, בזמן טיול ביער, מצא מילו שלולית נוצצת. כשהביט במים, ראה דובון חמוד מחייך אליו. "מי זה?" תהה מילו. "זה אני!" הוא גילה בשמחה.

פתאום - פלוש! קפצה מהשלולית צפרדע ירוקה. "שלום, אני לולי," היא אמרה בקול עליז. "אפשר לשחק איתך?" שאל מילו בנימוס. "בטח!" ענתה לולי.

השניים קפצו בשלולית - פלוש, פלוש! המים ניתזו, והם צחקו בקול. "תור שלך!" אמרה לולי. "עכשיו תור שלי!" אמר מילו. הם שיתפו והתחלפו, וזה היה כיף כפול!

פרפר צבעוני ראה אותם ואמר: "כמה נעים לראות חברים משחקים ביחד!" כשהשמש התחילה לרדת, חיבק מילו את לולי. "תודה על המשחק," הוא אמר. "נתראה מחר, חבר!" ענתה לולי בשמחה.