הטיסה בכדור הפורח

שקד 157 3 03.12.2025

הטיסה בכדור הפורח

בבוקר אחד התעורר תומר בהתרגשות גדולה. "אבא, אמא! היום אנחנו טסים בכדור פורח!" הוא צעק בשמחה. אבל אבא אמר: "רגע, תומר, קודם צריך להתארגן. בוא נאכל ארוחת בוקר, נצחצח שיניים ונארוז תיק."

תומר אכל מהר מהר את הקורנפלקס שלו. "אפשר כבר לצאת?" הוא שאל. אמא חייכה: "עוד רגע, מתוק. צריך לקחת מים, כובע ומצלמה. בוא תעזור לי למצוא את הכובע שלך."

סוף סוף יצאו לדרך! תומר ישב במושב מאחור וספר: "אחד, שניים, שלושה, ארבעה..." הוא רצה לדעת כמה זמן זה ייקח. "עוד קצת, גיבור שלי," אמר אבא. "בואו נשיר שירים ביחד!"

אחרי נסיעה ארוכה הגיעו לשדה גדול. תומר ראה את הכדור הפורח, אבל הוא עוד היה קטן ושטוח על הרצפה! "מתי הוא יעוף?" שאל בדאגה. הטייס הסביר: "עכשיו אני מתחיל למלא אותו באוויר חם. זה לוקח קצת זמן."

תומר התיישב על הדשא וצפה איך הכדור גדל לאט לאט. הוא התנפח והתנפח, והפך לענק צבעוני! "תראו כמה הוא יפה!" קרא תומר בהתפעלות. הכדור היה אדום, צהוב וכחול.

"עכשיו אפשר לעלות!" אמר הטייס בחיוך. תומר טיפס לסל עם אבא ואמא. הלב שלו הלם מהתרגשות. הטייס הפעיל את האש, והכדור התחיל לעלות לאט לאט.

כשהם למעלה באוויר, תומר הסתכל למטה. הבתים נראו קטנים כמו צעצועים! הציפורים עפו לידם, והרוח היתה נעימה ורכה. "שווה היה להמתין!" אמר תומר לאבא ולאמא.

כשהם נחתו בחזרה, תומר חיבק את הוריו. "זה היה הכי מדהים בעולם! ואני למדתי שלפעמים צריך סבלנות כדי שדברים טובים יקרו." אבא ואמא חייכו, הטיול היה שווה כל דקת המתנה.