הפרידה מהמוצץ

ירון המלך 144 5 02.12.2025

הפרידה מהמוצץ

תמר הייתה ילדה קטנה ומתוקה שאהבה מאוד את המוצץ שלה. המוצץ היה ורוד וזוהר, והיא לקחה אותו איתה לכל מקום, למיטה, למשחק, ואפילו לארוחות.

יום אחד אמרה לה אמא: "תמר שלי, את כבר גדולה וחזקה! הגיע הזמן להיפרד מהמוצץ." תמר הצטערה מאוד, אבל אמא חיבקה אותה ואמרה: "נעשה את זה ביחד."

אמא סיפרה לתמר על פיית המוצצים, פיה קסומה שאוספת מוצצים מילדים גדולים ונותנת אותם לתינוקות קטנים שזקוקים להם. "הפיה תשאיר לך מתנה מיוחדת במקום המוצץ," אמרה אמא.

באותו ערב, תמר שמה את המוצץ הורוד בקופסה יפה ליד החלון. היא ליטפה אותו ולחשה "להתראות, מוצץ. תהיה מאושר אצל תינוק אחר."

למחרת בבוקר, הקופסה הייתה ריקה! במקום המוצץ, תמר מצאה בובה רכה ומחזיק מפתחות מנצנץ. היא הייתה כל כך גאה!

בימים הראשונים, תמר התגעגעה קצת למוצץ. כשזה קרה, אמא נתנה לה לשתות מים, חיבקה אותה, או שיחקה איתה במשחק מצחיק.

עברו הימים, ותמר גילתה שהיא יכולה לדבר יותר טוב בלי המוצץ בפה! היא יכלה לשיר שירים, לספר בדיחות ולאכול בקלות רבה יותר.

תמר הבינה שהיא באמת גדלה. היא סיפרה לכל החברים שלה בגן על הפיה ועל איך היא נפרדה מהמוצץ. "אני כבר גדולה!" אמרה בגאווה, וכולם מחאו לה כפיים.